אופנה שאין שנייה לה: פרידה קאלו

אופנה נוחה:

לפי האוצר סירקה הנסטרוסה, סוגי החולצות שנהגה ללבוש, עם כמות רבה של רקמות, והתכשיטים הכבדים, עזרו לצופה למשוך את תשומת הלב לחלק העליון של גופה, מה שעזר לפרידה להרגיש יותר בנח עם עצמה כשהשבה את תשומת ליבם של אנשים מפלג גופה התחתון: אחת מרגליה הייתה קצרה יותר מהשניה כתוצאה ממחלת הופוליו שקיבלה כשהייתה בת 6. 

פרידה בניו יורק, 1946. תמונה: culturacolectiva

דבר נוסף הוא, שהחולצות המקסיקניות (הפילס) הן מאוד משוחררות על הגוף, מה שהיה נח בשבילה כי היה עליה ללבוש פלסטיקים וגבסים על פלג גופה העליון, כיוון שעמוד השדרה והאגן שלה נשברו עקב מוט ברזל ששיפד את גופה כתוצאה מתאונה קשה שעברה כשהמכונית בה נסעה נכנסה ברכבת.

תמונה: culturacolectiva

חצאיות ארוכות היו גם הן שימושיות ונוחות בכדי לכסות את רגליה, שכבר לא היו כלכך בולטות כמו בילדותה. ילדים נהגו להתאכזר אליה ולקרוא לה "Frida Kahlo, pata de palo" (פרידה רגל יתד).

השפעות אירופאיות:

תמונה: culturacolectiva

למרות שנהגה ללבוש טקסטיל מקסיקני, לפרידה היה גם שורשים אירופאים מאביה, הצלם הגרמני גיירמו קאלו. הייתה נוהגת לשלב פרטי לבוש אירופאים עם מקסיקנים, שגרמו ללוקים שלה להיות יחידים במינם. זה מאוד בולט באחד הציורים הכי ידועים שלה, The Two Fridas, בו היא ציירה את עצמה פעמיים- באחת מהן פרידה לובשת שמלה לבנה עם תחרה, שהיווה את הצד האירופאי שלה, כאשר בשנייה היא לובשת חולצה בצבעים כחול וצהוב וחצאית ירוקה, בסגנון המקסיקני. 

The Two Fridas, 1945. תמונה: culturacolectiva

אופנה משלה:

פרידה הייתה מודעת מאוד לפרסונה שלה. היא נהגה לשנות את הבגדים שלה ולהוסיף להם דברים כדי להפוך אותם למיוחדים, וכך יכלה לבטא את האומץ והמקוריות שלה, לדוגמא הוסיפה פעמון למגפיים האדומות שלה ולרגל התותבת שלה שצילצל כל פעם שהלכה, או שציירה ציורים מיוחדים על כל גבס שהיה לה.

הרגל התותבת של פרידה. תמונה: culturacolectiva

תמונה: culturacolectiva

הגבסים של פרידה. תמונה: culturacolectiva

פרידה נהגה גם להוסיף פרחים צבעוניים לצמות על ראשה, שילוב של צבעים וטקסטורות, והפכה לאייקון לא רק בגלל האומנות שלה, אלא גם בגלל האופנה שלה. אין פלא שמגזיני אופנה בקביעות מנסים ליצור מחדש את הסטייל האיקוני שלה.

תמונה: culturacolectiva