הסיפור מאחורי הקומבניזון של מדונה בקליפ השנוי במחלוקת לשיר “Like A Prayer”

 השיר "Like A Prayer" של מדונה הוא קלאסיקה שלא ניתן להתכחש אליה. זהו שיר ששרו אותו בברים ובקריוקי, שיר עם אנרגיות טובות שמרים את האווירה ומתאים לכל אירוע. אפילו אנשים שנולדו עשור לאחר שיצא השיר יודעים את המילים בעל פה. השיר תפס מקום בראש רשימת הקדושים עם המילים והלחן הבלתי נשכחים שלו, כמו גם הקליפ שביימה מארי למברט. הקליפ השנוי במחלוקת מראה בו את מדונה בת ה30 , עם תלתלים שחורים, לבושה באופן קליל למדי, בסצינות החוקרות נושאים חושניים, דתיים וגזעניים. 

 מדונה ב "Like A Prayer" תמונה: Shutterstock 

הסיפור הולך ככה: מדונה מתוודאה על פשע, ואדם שחור בטעות מואשם. היא מתחבאה בכנסייה, שם היא מתפללת לקדוש שחור, בהנחה שמדובר בסנט מרטין דה פורס שדומה לאדם המואשם. מדונה נרדמת על ספסל וחולמת שהקדוש קם לחיים ומנשק לה את המצח. בחלום, מדונה גם נתקלת במקהלת גוספל. היא רוקדת מול צלבים בוערים. ברגעים מסויימים, נראה שהגבול בין מדונה שמגיעה למצב של הארה דתית לבין אורגזמה הוא מאוד מטושטש. (גם הקדוש מנשק אותה בפה, ממש כמו מאהב). כדי להפוך את כל הנושאים הללו לאף יותר רגישים, מדונה מתנועעת לגרוב בקומבניזון חשוף כשהכתפיות מתגלשות מכתפיה.

מיד לאחר שהקליפ יצא, הוא עלה באש. באיטליה אסרו להציג אותו בטלויזיה, וגונה על ידי הותיקן. על הפרסומת של מדונה לפפסי שם המליצו על השיר, מחאו מספר משפחות וקבוצות דת לאחר שהייתה באוויר רק שבועיים בארה"ב. (הם מחאו על כך שהזמרת רקדה לבושה באוברול עם תלמידות בית ספר קתוליות). 

 מדונה ב "Like A Prayer" תמונה: Shutterstock

לפי דבריה של מעצבת התלבושות של מדונה באותו הזמן, מרלין סטיוארט- שעבדה עם הזמרת על קליפים כמו (Material Girl (1984 ו (Vogue (1990- השימוש של מדונה בדימויי דת קשור לחינוך הקתולי שעברה. "מההתחלה, הייתה מורשתה התרבותית ספוגה בקתוליות האיטלקית ובכנסייה הקתולית. זה היה חלק גדול מהביטוי האמנותי שלה", היא אומרת. "אני חושבת שהשיר הזה מראה כבוד מסוים והוא כואב את חייה ואת הווייתה, אך יחד עם זאת, היא ממזגת את זה עם רעיונות של אקסטזה מינית ואקסטזה דתית."