כל מה שאי פעם רצית לדעת על המחוך
עשורים לפני שמדונה עשתה כותרות עם מחוך הסאטן הורוד של ז'אן פול גוטייה, נשים (ולפעמים גם גברים) נהגו לשרוך את עצמם בתוך מחוכים.
אני כאן כדי לחשוף בפנייך את ההיסטוריה השנויה במחלוקת של המחוך- החל מהלבשה תחתונה ועד למסלול הדוגמנות.
© Sophie Glover
המחוך- בגד נוקשה עם עצמות שנקשר סביב פלג הגוף העליון במטרה לעצבו- הוא בעל היסטוריה שנויה במחלוקת. היה נחשב ככלי עינוי פטריאכלי שעיוות את הגוף הנשי. היסטוריונים כעת טוענים שלא שמעו תלונות על חוויה מסוג זה, ושאף נשים מסוימות מצאו את המחוך כדבר חיובי.
מחוך באחד מדפי גיליון 1939 של ווג. תמונה: © Getty Images
מחוכים נלבשו ע"י נשים, ולעיתים ע"י גברים, בעולם המערבי מהמאה ה16 עד המאה ה20 המוקדמת. מה שהחל כווסט צמוד ללא שרוול התפתח והפך להלבשה תחתונה עם תמיכה שעשויה מעצמות לוייתן, ופלדה שמקיפה את הצלעות ומקטינה את המותן הטבעית. הצורה של המחוך השתנתה מארץ לארץ, ונעה בין אורכים שונים, כאלה שכיסו את היריכיים והאגן, וכאלה קצרים יותר שהתמקדו רק בקו המותן. מחוכים עזרו לעצב את הגוף לצורות מובהקות, מצורת שעון חול שהייתה פופולרית בשנות ה1800 ועד לצורת ה"S" של שנות ה1900.
סופיה לורן בסרט The Millionairess משנות ה60. © Rex
דיונים על כך שהמחוך מזיק לבריאות האישה הגיעו במאה ה19, כאשר היה בשיא הפופולריות שלו. המחוך היה זמין במגוון מחירים, ונלבש ע"י נשים במעמד הביניים והמעמד הגבוה, ובהמשך גם נשים במעמד הפועלים. רופאים מסויימים האשימו את המחוכים במחלות נשימתיות, עיוותים של הצלעות, נזקים לאיברים פנימיים, לידת ילידים עם מומים והפלות, כאשר אחרים אישרו את המחוך "המרסן" או המחוך "הבריא" והגדירו אותו כפחות מרוסן וכעוזר לתמיכה בגוף. היסטוריוניות האופנה ולרי סטיל וקולין גאו טענו שזה נכון שנשים במכוחים אכן סבלו מריאות מרוקנות ושינויים בדפוס הנשימה, אך זה לא בהכרח מעיד על מחלות נשימתיות. זה אמנם היה עלול לגרום להתעלפויות. סטיל טוענת בנוסף שדוגמאות כמו קשירה הדוקה ליצירת מותן צרה, לא יכולה לצאת לפועל בערך הנקוב. התיאורים והתמונות שמתארות זאת ייצגו פנטזיות מיניות, היא טוענת, מאשר מתארות חוויות אותנטיות של נשים.
מדונה בסיבוב הופעות השלישי שלה שקרוי Blond Ambition בשנת 1990. © Getty Images
ההיכרות עם הגומי בשנת 1920 עודד את מחוכי הספורט הגמישים, אשר עשו בהם שימוש נשים שנמשכו לסגנון חיים חדש ואקטיבי. יחד עם זאת, פרסומות למחוכים ומאמרים על המחוך החדש הופיעו במגזין ווג לאורך שנות ה20, אשר מראים כי נשים עדיין מחפשות את הביגוד הזה למטרת עיצוב ותמיכה של גופן. עם המעבר לכיוון סגנון חיים ספורטיבי ובריא בשנות ה60 וה70, המחוך כהלבשה תחתונה ננטש, אך הפוקוס שלו (על הצרת הגוף) הופנם בחברה. במקום להסתמך על בגד מרזה, נשים פנו לדיאטות, אימונים וניתוחים פלסטיים בכדי לעצב את גופן ולהצר את מותניהן.
מתצוגת האופנה של ג'ון גליאנו אביב-קיץ 93. © Getty Images
היום, מחוכים עדיין נלבשים ע"י חסידי מחוכים וכחלק מפאטיש, קרוסדרסינג ובורלסק; ואמנם הם כבר לא חלק מהשגרה הנשית היומיומית, אך הם לעולם לא באמת נעלמו מהאופנה. בשנות ה70, ויויאן וואסטווד החלה להשתמש במחוך כחלק מאסתטיקת פאנק היסטורית. וואסטווד דמיינה את המחוכים שלה יותר כמחזקים נשים מאשר מגבילים אותן. ז'אן פול גוטייה וטיירי מוגלר כללו את המחוך בעיצובים שלהם בשנות ה80. מדונה הפכה את המחוך סאטן הורוד של גוטייה למפורסם בסיבוב ההופעות שלה ב1990. סטלה מקארטני, איב סן לורן, טום פורד וניקולס גסקויר בבלנסיאגה התנסו עם מחוכים בעיצובים שלהם, ולעיתים שידרגו אותם להלבשה עליונה מאשר הלבשה תחתונה. למחוכים יש גם מסורת ארוכה בצילום אופנה, שם נהגו לקטלג את מיניות האישה. גם בתצוגות האופנה של סתיו חורף 2019 ניתן לראות שהמחוכים עדיין מככבים וטרנדיים לא פחות.
תצוגת אופנה של פרדה, סתיו-חורף 2019. © Getty Images