טומבוי שיק: נשות האלפא מאז ועד היום

שנים רבות סגנון הלבוש הנשי היה מאוד ספציפי ומדויק. מכנסיים לא היו חלק מהתמונה.

שמלות בלבד, ומתחת רצוי מחוך שובר צלעות.

למזלנו, קמו לאורך השנים מספר נשים שהחליטו לאתגר ולכופף את תבנית המגדר- החל ממרלין דיטריך ועד קארה דלווין, שכיום בהחלט נתפשות כשיא השיק!

היייתה זו מרלין דטריך, השחקנית הגרמניה, שבשנות ה30 שברה את התסריט והחלה להלוות חליפות טוקסידו מנערים שהכירה, ולהופיע בלבוש זה על במות, בתוספת כובע צילינדר. די לומר, זה היה בהחלט מעשה שנוי במחלוקת בימים ההם.

לקתרין הפבורן תמיד היה מקום מתוק בבגדי גברים. בתקופה שבה ההלבשה האנדרוגנית היתה לא מקובלת, היא סירבה באומץ ללבוש שמלות לטובת מכנסיים, שרבים חשבו שהיא טועה מבחינה מוסרית. המראה שלה בהשראת הגברים היה אמיץ וחסר מאמץ.

ז'אן סברג שברה את כל המוסכמות, קיצצה את שערה ועיצבה אותו בסגנון גברי. המראה מכופף המגדר שלה הונצח בסרטו של ז'אן לוק גודאר 'עד כלות הנשימה' (1960), שבו היא הוכיחה כי חולצת מלחים וג'ינס רחבים היו סקסיים אפילו בלי להתאמץ.

אין זה מפתיע שהרוח החופשית של יוקו אונו מתורגמת לסגנונה האישי. היא צחקה בפנים של המטריאליזם, תוך שהיא מתנגדת לנשיות באופן גורף, גבריות - בדרך כלל בצבע שלה, שחור. המראה שלה היה תמיד ייחודי, אך מעולם לא היה מורכב מדי.

הארון של פאטי סמית' היה מצעד קוליות שלא נגמר. או שהיא הייתה מלווה בגדים מאהובה לשער רוברט מפלטרופ, או שהייתה מחפשת בעצמה אחר מעילי וצעיפי גברים, כך או כך, סנדקית הפאנק השתמשה בסטייל כדי לרצות את עצמה ורק את עצמה.

זה לא נתון לויכוח, לבוש גברי פשוט מתאים לדיאנה קיטון. הכל החל באופן אקראי כשכיכבה בסרט אנני הול של וודי הלן (1977), כשהיא לובשת ג'קטים שעוצבו ע"י ראלף לורן, חולצות אובר סייז ועניבות, ומאז היא לא סתטה מהגזרה החיננית שלה במרכיב הלבוש הגברי. 

עם הגישה הנינוחה שלה וסגנון ה"פרי ספיריט" שלה, לורן הוטון מגדירה מחדש מה זה אומר להיות דומגנית על זוהרת. נערת השער גנבה מהבנים בקלות רבה את הבלייזרים האובר סייז, הטי שירטס, והג'ינסים בסגנון האמריקאי. 

ביאנקה ג'אגר חתמה את סטאטוס הטומבוי שלה כסמל מסחרי: החליפה הלבנה. היא לבשה אחת כזו בחתונה שלה במקום שמלה. זה אולי בהשראת הלבוש הגברי, אבל זה לגמרי נשי תודות לתפירה המעודנת.

מה היו שנות ה80 בלי הסגנון המטורף של אנני לנוקס? הכוכבת הראשית של היורית'מיקס (להקה משנות ה80) סימנה את הסטייל האנדרוגני בעשור שלה, אם זה עם ג'קט עור מגונדר או אם זה עם חליפת כריות כתפיים ועניבה.

כהאישה היחידה בלהקת No Doubt, גואן סטפאני מגיעה מנקודת תצפית טובה לסגנון האנדרוגני. החל מתחילת דרכה בשנות ה90 המוקדמות ועד היום, היא בקלות משלבת סגנון נשי עם הלבוש הגברי, כמו מכנסיים גדולות וחולצות מכופתרות.

בשנות ה90, עלאיה הייתה בחזית טרנד ההלבשה התחתונה הבולטת. הזמרת תמיד הייתה ידועה בלבוש המכנסיים הענקיות כמו אוהל כשהבוקסר של טומי הילפיגר מבצבץ מלמטה. תחתוני גברים מעולם לא היו כה מפתים כמו בתקופתה.

טילדה דווינטון היא מוזת אופנה לגברים ונשים כאחד. היא נוקטת בגישה עתידית אוונגרדית ללבוש הגברי שלה, עם חליפות קלאסיות ובלי חוכמות.

קריסטן סטיוראט הוכיחה שכשזה מגיע לאופנה, זה לא תמיד מה שאת לובשת, אלא איך את לובשת את זה. החל מהשיער הפרוע הארטיסטי שלה ועד לטישרטים הפשוטים עם ג'ינס, הסטייל שלה משקף את הגישה האדישה שלה. היא לעולם לא מגזימה והארון שלה הוא הוכחה לכך.

קארה דלווין אולי כבשה מסלולי דוגמנות ושטיחים אדומים, אבל היא כולה לבוש רחוב. למעשה, הסטייל שלה הוא אחד לאחד כמו האינסטגרם שלה. הילדה הנערית והשובבה מתלבשת במעילי עור, מכנסי טרנינג, טי שיטרטים, יחד עם כובעי ראפרים או כובעי גרב. היא הטומבוי המודרנית המופתית. 

יהיה לכן קשה למצוא אישה שיותר מיומנת באומנות ה"להלוות מהבנים" את לבוש החליפה השחורה מאשר ז'אנל מוניי. משחק חליפות הטוקסידו של הפרפורמרית הוא כמעט ללא מתחרים.

כן, אלקסה צ'אנג יכולה ללבוש איזה שמלת מיני שתרצה, אבל היא גם יכולה באותה קלות להחליק לתוך חליפה ולהיראות כאילו נולדה לזה. הנערה הבריטית היפה נעה לקראת לבוש גברי, אם זה השלייקס שיק או אם זה בלייזר שנראה כאילו נתלש מבית אופנה מטורף.